מיגרנה

כאבי ראש מסוג מיגרנה הם מסוג הכאבים הקשים ביותר.

מיגרנה נבדלת מכאבי ראש, בכך שהכאבים משמעותית חזקים יותר ונמשכים לאורך זמן ארוך יותר- עד מספר ימים. מיגרנה לרוב מלווה בתחושה של כאבים הולמים (THROBBING), אי יכולת לפקוח את העניים, רגישות לאור וסימני אאורה בעיניים. פעמים הכאבים הם חד- צדדיים- בצד אחד של הראש, מעל העיניים. מיגרנה אף יכולה להיות מלווה בתסמינים במערכת העיכול עם תחושה של הקאה ואי יכולת לאכול.

 

מיגרנות יכולות להתחיל בכל גיל אך שכיחות יותר בקרב גילאי 20-50 ,וכן שכיחות יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים. בקרב נשים מיגרנות קשורות למחזור ולגיל המעבר.

 

התקף המיגרנה נגרם הן מגירויים כימיים- מזון, או פיזיים- לחץ על עצבים וחוליות, והן מגורמים נפשיים- מתח ודאגה. גירויים אלו גורמים לשינויים בזרימת הדם ובכך להתרחבות כלי הדם. התרחבות זו יוצרת לחץ על עצבי כלי הדם וגורמת להתקפי המיגרנה.

 

הטיפול במיגרנה מחייב לכלול את כל המרכיבים העלולים לגרום להתקפי המיגרנה:

תזונה– הערכה יסודית של מרכיבי התזונה והרגלי האכילה. יש להסיר את כל המרכיבים התזונתיים העלולים לגרום לגירויים הכימיים. יש צורך בהסדרת הרגלי אכילה לפי לוח זמנים מסודר.

פיזית- יש לבדוק את חוליות הצוואר, לחץ על עצבי הצוואר, לקויות יציבה. מתח באזורים אלו יכולים להוות מקור לגירוי עצבי ניכר. בסריקה טרמוגרפית של מערכת העצבים ועמוד השדרה, בדיקה המתבצעת בכחל כירופרקטיקה, ניתן לזהות את אזורי המתח העצביים העלולים לגרום להתקפי המיגרנה.

נפשי-רגשי- יש לאתר גורמים המסבים מתח ודאגה ולהקנות כלים לשחרור והתמודדות עם מתחים אלו.

הטיפול התרופתי שאולי יכול להביא להקלה סימפטומטית אינו הפתרון לטווח הארוך. זאת משום שצריכת כדורים מצטברת גורמת להרעלת הגוף ולטווח הארוך רק מחריפה את התקפי המיגרנות ואת התלות בהם.